יום שלישי, 6 בינואר 2015

Life On Barsoom

מאדים.
הכוכב האדום, המסתורי, חסר החיים והמים אשר נקרא ארס אצל היוונים, טיוס אצל אבות הגרמנים ומאנגל אצל ההינדים, מסמל אצל כל התרבויות מלחמה, יוזמה, אומץ, גבריות, טכנולוגיה, תאונות, ניתוחים, נחישות ופעולה המונעת מהרצון להתגבר על מכשולים.
הצבע האדום של הכוכב העניק לו את השם וככל הנראה גם את המאפיינים האגרסיביים והעוצמתיים שחוזרים על עצמם בתרבויות השונות ברחבי העולם.
מאנגל ההינדי
הכוחות שמיוחסים למאדים הם אלו הגורמים לנו לצאת לפעולה, להאמין בעצמנו וללכת כנגד כל הסיכויים עד אשר נשיג את מטרתנו, או עד שלא נהיה יותר.
מעניין לחשוב על הכוחות הללו ועל שני ספרים שקראתי לאחרונה, נסיכת מאדים של אדגר רייס בורוז ולבד על מאדים של אנדי וייר. הגיבורים של שני הספרים הם גברים שנתקעו על הכוכב האדום ולאט לאט לומדים להכיר את עצמם ואת העוצמות הקיימות בהם, דרך כל המכשולים שארס מעמיד בדרכם.



גיבור לבד על מאדים הוא מארק וטני, אחד מקבוצת אסטרונאוטים שנשלחו למאדים למשימת מחקר שגרתית. ביום (סול) השישי למשימה מתחוללת סופה ואנשי הצוות של אנדי צופים בו נהדף הרחק מהם. בעוד הם חושבים אותו למת ובורחים מהכוכב על מנת לשרוד בעצמם, אנדי בעצם חי וקיים, אם כי פצוע קלות. הדבר הראשון שאנדי עושה הוא לחשב שיש לו עוד ארבע שנים עד שמשימת המחקר הבאה תגיע למאדים, ומתחיל לרקוח תוכנית פעולה שתגרום לו לשרוד עד אז.
המשפט הראשון של אנדי, ושל הספר הוא - I'm pretty much fucked.
חייב להגיד שזה בדיוק מה שקנה אותי.
ספר מדע בדיוני קשה (בו כל הנתונים מבוססים על עובדות מדעיות) הנפתח במשפט שיכול היה לפתוח סרט של טרנטינו עושה לי את זה. מודה.
כבר מהעמודים הראשונים דמותו של אנדי מצטיירת כשילוב המחץ בין רובינזון קרוזו, מקגיוור והאן סולו כאשר אנדי מנצל את יכולתיו כבוטנאי ומהנדס על מנת לשרוד את ארבעת השנים במדבר המוות שהוא מאדים. התכונות שלו מתאימות בדיוק למאפיינים של מאדים וכל המכשולים אשר מאדים ואנדי וייר זורקים עליו רק גורמים לוטני להתחשל, לרצות עוד יותר להגיע הביתה ולהשתמש בכל טיפת תושייה ואינטלקט על מנת לבצע את מה שנדרש.
הספר החל כאשר וייר, חנון מוצהר, תכנן משימה מאוישת למאדים לשם שעשוע. הוא חשב על כל התקלות שיכולות לקרות, על כל המכשולים שיעמדו בפני צוות כזה, הזמן הדרוש והטכנולוגיה הנחוצה ומצא את עצמו עם סיפור מעניין בידיים. הוא הפך את המשימה ליחידנית והרי לנו לבד על מאדים, או בשמו האנגלי, The Martian.
וייר פרסם את הספר באתר האינטרנט שלו כאשר הוציא כל שבוע פרק אחד. כאשר הספר היה גמור הוא העלה אותו (על פי דרישת הקוראים) לחנות הקינדל של אמזון במחיר של דולר ותוך כמה שבועות הספר הפך לרב מכר, זכויותיו נרכשו להפצה והשנה נזכה לראות את העיבוד הקולנועי של רידלי סקוט עם מאט דיימון בתפקיד מארק וטני.
אפשר להגיד ששתיתי את הספר כמו איש צמא במדבר (האדום), צחקתי מהבדיחות והציניות של וטני והתרגשתי במקומות הנכונים. הפרטים הטכניים אמורים להיות מדוייקים ותופסים חלק די ניכר מהספר, אבל אני מרגיש שאני קצת יותר חכם עכשיו שקראתי אותו.


נסיכת מאדים, שנכתב יותר ממאה שנה לפני לבד על מאדים, הוא הראשון בסדרת ספרי בארסום של אדגר רייס בורוז (טרזן). גיבור הספר הוא ג'ון קרטר, לוחם אמיץ מצבא הקונפדרציה האמריקאית, אשר בעקבות התקלות עם כנופיית אינדיאנים מתעלף ועובר למאדים (בדיוק כך), שם הוא מוצא את עצמו לבד מול כמה וכמה אויבים מזנים שונים ומשונים. קרטר, בדומה לוטני, הוא טיפוס נחוש ובעל תושיה ועושה הכול על מנת לשרוד מול אויביו האדומים, הירוקים, הלבנים ומול הכוכב עצמו.
בורוז כתב את הספר בזמן שניסה את מזלו בתור איש עסקים ופנה לכתיבה בתור מוצא אחרון לפרנסה. הספר פורסם גם הוא בתור סדרה, ושם העט שבורוז בחר היה Normal Beans (שעקב טעות הודפס כ-Norman), לרמוז על כך שהוא לא איבד את שפיות דעתו כאשר כתב עלילות מוזרות כל כך. בורוז הסתמך על כתביו של פרסיבל לוואל, אסטרונום ידוע בן תקופתו של בורוז.
לספר נכתבו עוד עשרה המשכים ובשנת 2012 הופק הסרט ג'ון קרטר, עיבוד שהזכיר לי את מלחמת הכוכבים, פרקים 1-3, בחלקים היותר טובים שלהם.




כשאני מסתכל על שני הספרים אי אפשר שלא להשוות בין מרק ווטני, איש המדע של המאה העשרים ואחת לג'ון קרטר, איש המלחמה של תחילת המאה העשרים. שניהם נקלעו לסיטואציה לא פשוטה על מאדים שלא באשמתם ושניהם מוכנים לעשות הכול על מנת לשרוד אותה. שניהם משתמשים בתושייה ובטכנולוגיה, לא נכנעים גם כאשר הכול נראה אבוד ויוצאים לפעולה ויהי מה.
מאדים יכול לסבך אותנו ולהעמיד בפנינו מכשולים, אך אם נפעל נכון (ומילת המפתח כאן היא לפעול), נסמוך על עצמנו, נשתמש בחכמה באמצעים העומדים לרשותנו, נחזור ונקום כאשר ניפול ולא נאבד תקווה, אנו עשויים לזכות בגאולה.

כמה שירי מאדים שחשבתי עליהם במהלך הכתיבה:

David Bowie - Life On Mars
השיר האלמותי של בואי נתן את שמו לסדרה בריטית מצוינת
המספרת אף היא על גיבור אבוד בפלנטה אחרת - אנגליה של שנות השבעים.


Monster Magnet - King Of Mars

אחת הלהקות היותר מוצלחות ופחות מוערכות בסצנת הסטונר שרה על טרזן ועל מלך המאדים.
צירוף מקרים?

The Misfits - Teenagers From Mars

ונסיים בשיר הלל לפעולה ללא מחשבה, עוד תכונה של מאדים.

רוצים לקרוא על מאדים?
The Martian לקינדל.
לבד על מאדים (כולל הפרק הראשון) באתר עברית.
Princess Of Mars להורדה חינמית דרך פרוייקט גוטנברג.
נסיכת מאדים (בתרגום המצויין של עמנואל לוטם) באתר מנדלי מוכר ספרים והאתר של הוצאת סיאל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה